השימוש בעצים אבולוציוניים מסייע למדע הרפואה להבין את המקור למחלות, לזהות יצורים מחוללי מחלות שאינם מוכרים למדע ולקדם את הטיפול בהן.

ברמה הבסיסית ביותר, עץ אבולוציוני יכול ללמד אותנו אילו יצורים קרובים יותר זה לזה ואילו רחוקים יותר. יש לכך כמה שימושים. ראשית, אם מצאנו יצור לא מוכר, מיקום שלו בעץ אבולוציוני יכול לגלות לנו את האב הקדמון שלו. זה אולי נשמע ברור מאליו, אך זה לא כל כך פשוט... במקרים רבים אנחנו לא יכולים לזהות נגיפים וחיידקים רק בהתבסס על הרצף הגנטי שלהם. למשל, המקור של נגיף ה-HIV היה בגדר מסתורין במשך זמן רב עד שרצפי ה-DNA שלו ושל נגיפים רבים אחרים רוצפו והעץ האבולוציוני שלהם שוחזר. העץ האבולוציוני חשף את העובדה שנגיף ה-HIV התפתח מנגיף ה-SIV (Simian Immunodeficiency Virus), שתוקף קופי אדם. נמצא שהנגיף SIV עבר מהפונדקאי הטבעי שלו לאדם, ולאורך דורות רבים עבר ברירה טבעית לתכונות שאנו מכירים מנגיפי ה-HIV היום. העדויות גם מלמדות אותנו שהתהליך הזה התרחש כמה פעמים! כאשר בני אדם באים במגע קרוב עם מינים שקרובים אליהם מבחינה אבולוציונית, עולה הסבירות שמחלות מדבקות יועברו בין שני המינים.

עץ אבולוציוני של נגיפי HIV ו-SIV חושף ש-HIV התפתח מ-SIV כמה פעמים

עץ אבולוציוני של נגיפי HIV ו-SIV חושף ש-HIV התפתח מ-SIV כמה פעמים.

הבנת היחסים בין יצורים שונים שימושית לזיהוי המקור של מחלות נוספות. למשל, אותה גישה בסיסית עזרה לחשוף את השורשים של SARS (מעטלפים) ושל מלריה (מפרימטים). הבנת הדרך שבה  מתחילה מערכת היחסים בין מחוללי מחלות לאדם חשובה כדי למנוע הישנות של מעבר מחלות מבעלי חיים שונים לאדם. בנוסף, התובנות הללו מאפשרות לחקור את המחלה בבעלי החיים שמהם הועברה המחלה מבלי להדביק בני אדם ולפתח תרופות חדשות. לגישה זו יש שימושים גם מעבר לעולם הרפואה. למשל, השוואת דגימות למינים מוכרים מאפשרות לגורמי אכיפה לזהות מיני לווייתנים שנמכרים באופן לא חוקי בשווקי בשר ביפן ואליגטורים שנמכרים בתור בשר צב בדרום ארצות הברית.

שימפנזה מצוי (Pan troglodytes). צילום:  California Academy of Sciences

שימפנזה מצוי (Pan troglodytes). צילום:  California Academy of Sciences

להבין אבולוציה