מחקר חדש, שמשלב ארכיאולוגיה ודנ"א מלמד שלחזירי הבר בישראל חתימה גנטית אירופאית בשעה שלחזירים בארצות סביב לישראל חתימה גנטית ים תיכונית. לפי המחקר, חזירים אירופאיים הובאו לאיזור החל מלפני 3,000 שנה.

עצמות חזירים הן ממצא שכיח בחפירות ארכיאולוגיות בישראל, אך ריכוזן משתנה בין אתר לאתר ובין התקופות השונות. בראשית תקופת הברזל ניכרת צריכת בשר חזיר בכמות חריגה באתרים פלשתיים במישור החוף הדרומי מול הימנעות מחזיר באתרים ישראלים בחבל ההר. נתונים אלה עוררו שאלות בדבר מקורם של החזירים באתרי החוף. החוקרים גילו כי 25 חזירי הבר מודרנים מרחבי הארץ שנבדקו הכילו מאפיינים גנטיים של חזירים אירופאיים. פירוש הדבר שחזירים אירופאיים הובאו לארץ ישראל בשלב כלשהוא בעבר, ולאחר מכן השתלטו על אוכלוסיית החזירים המקומית.

תוצאות המחקר, שהוא המקיף ביותר מסוגו שנערך בישראל הן מבחינת מספר הדגימות והן מבחינת טווח הזמנים שנחקר בו, מלמדות כי חזירים מתקופת הברונזה (עד שנת 1000 לפני הספירה לערך) הם בעלי חתימה גנטית מזרח תיכונית. אבל החל משלב מוקדם בתקופת הברזל (900 לפני הספירה לערך), נמצאו מספר משמעותי של חזירים עם חתימה גנטית אירופאית. ניתן ללמוד מכך שחזירים אירופאיים ראשונים הובאו מאירופה לאזור ארץ ישראל בתקופה זו. חזירים אירופאים נוספים הובאו אולי בתקופות מאוחרות יותר. החוקרים משערים כי חלק מהחזירים האירופאיים המיובאים הצליחו לברוח ולהתרבות עם חזירי בר מקומיים, והם מהווים את אוכלוסיות חזירי הבר שחיים כיום בישראל.

פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאוניברסיטת תל אביב, אחד הארכיאולוגים המעורבים במחקר, מסביר כי "מן הצד ההיסטורי, המחקר שופך אור על דפוסי הגירה של אנשים ובעלי החיים שלהם ומסייע להבנה טובה יותר של התנהגות מהגרים בעת העתיקה. העבודה מצביעה על שלל האפשרויות הגלומות במחקר דנ"א להבנת מערכות יישוביות ודמוגרפיות קדומות". ד"ר מירב מאירי, מי שניהלה את מחקר המעבדה באוניברסיטת תל אביב, מוסיפה כי תוצאות המחקר מראות את ההשפעה שיש לאדם על תפוצה של בעלי חיים. עוד היא אומרת שהחוקרים מעוניינים להמשיך ולבדוק את הנושא: "נרצה לגלות אילו עוד מינים הובאו לאזור ומה מידת ההשפעה שלהם על אוכלוסיית החיות והאנשים המקומית בתקופות שונות".